תוכן עניינים
דום נשימה בשינה - מה זה?
הפרעת דום נשימה בשינה – או בשמה המלא – תסמונת דום נשימה חסימתי (Obstructive Sleep Apnea) היא בעיה רפואית איתה מתמודדים ארבעה עד שישה אחוזים מהאוכלוסיה הכללית. אצל גברים מבוגרים התופעה שכיחה יותר מאשר נשים או ילדים ולכן מרבית המטופלים הם גברים מעל גיל ה-40.
התסמונת גורמת הפסקות נשימה בשינה, אשר גוררות יקיצות מרובות. מבחינה מכנית, מדובר בתהליך בעל חמישה שלבים שונים:
באמצעות התקן דנטלי: הפתרון לדום נשימה בשינה- יוסי ספוז'ניק
היקיצה מלווה לעיתים בנחירות בעוצמה רבה ונשימות קולניות ומאומצות. כלומר, כאשר המטופל חווה דום שינה בלילה, המטופל מתעורר וחסימת האוויר משתחררת בצורה אוטומטית ביקיצה.
יש לזכור, שינה עמוקה ורציפה חיונית לתפקודו של כל אחד. כאשר השינה נקטעת מספר פעמים במהלך לילה, כל לילה, נפגעת איכות חייו של המטופל ונוצרות בעיות רבות.
התסמינים לדום נשימה בשינה
חוסר בשינה רציפה ויקיצות מרובות גורמים בעיות רבות. חלקן קשורות באופן ישיר ומיידי לחוסר השינה ועייפות. בעיות אחרות, הקשורות למחלות לב ולחץ דם עלולות להתפתח גם כן.
א. תסמינים ובעיות הנובעים באופן ישיר מחוסר שינה:
באופן מיידי וראשוני, חוסר שינה ויקיצות מרובות גורמים לעייפות. עייפות לאורך זמן עלולה לגרום למספר בעיות:
- חוסר ריכוז
- עצבנות
- כאב ראש
- יובש וכאב גרון
- חרדה
- ירידה בחשק המיני
ישנם סיכונים לא רפואיים נוספים הנובעים מעייפות ויש לקחת אותם בחשבון. כך לדוגמא, נהיגה תוך כדי עייפות עלולה לסכן חיים.
ב.תסמינים ובעיות הקשורות ללב ולחץ דם:
בנוסף לתסמינים הקשורים באופן ישיר לעייפות מתמשכת, קיימים תסמינים אחרים, מסוכנים אף יותר. הליך היקיצה מלווה בעלייה של לחץ דם (עלייה שעלולה אף להוביל לשבץ). עלייה של לחץ דם עלול לגרום מספר סיכונים:
- הגברת הסיכון להתפתחות של מחלות הקשורות ביתר לחץ דם
- הגברת הסיכון להתפתחות של מחלות לב.
דרגות חומרה של דום נשימה בשינה
כמו כל בעיה רפואית אחרת דום נשימה אינו מתבטא אצל כל המטופלים באותה הצורה והעוצמה. כלומר, עוצמת התסמינים והתסמינים עצמם, שונים בין מטופל למטופל. כך לדוגמא, מטופלים מסוימים עלולים לסבול מכאבי ראש חזקים ועייפות קיצונית בעוד מטופלים אחרים יסבלו מעייפות קלה שאינה מלווה בכאבי ראש חזקים. הסימפטומים והבעיות משתנות בין מטופל למטופל ואינן תלויות אך ורק בדרגת החומרה.
לאור השוני בתסמינים בין מטופל למטופל נהוג לחלק את חומרת התסמונת לשלוש דרגות חומרה שונות. הדרגות נקבעות בהתאם למספר הפסקות הנשימה בשעת שינה שנגרמות על ידי דום נשימה.
1.חומרה קלה – דום נשימה קל נקבע כאשר ניתן לספור 4-15 הפסקות נשימה בשעת שינה בודדת. בדרך כלל, בדרגת חומרה זו מרגישים המטופלים בתסמינים שונים כגון עייפות, כאב ראש, וחוסר ריכוז במהלך היום בצורה קלה יחסית.
2.חומרה בינונית – דום נשימה ברמה בינונית נקבע כאשר כמות הפסקות הנשימה עומדת על 15-29 במהלך שעת שינה. מטופלים הסובלים מדום נשימה ברמה בינונית עלולים לחוות כאבי ראש, עייפות, חוסר ריכוז וירידה בחשק המיני בצורה משמעותית יותר. כמו כן, בדרגת חומרה זו עולה הסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם.
3.הפרעה חמורה – הפרעה חמורה של תסמונת דום נשימה חסימתי נקבעת כאשר נספרות לפחות 30 הפסקות נשימה במהלכה של שעת שינה. מטופלים המאובחנים בהפרעה חמורה מפתחים כאבי ראש, גרון, חוסר ריכוז, עייפות, ירידה בחשק המיני וכו', והם נמצאים ברמת סיכון מוגברת להתפתחות של מחלות לב וכלי דם.
הסיבות לדום נשימה בשינה
דום נשימה נגרם בעקבות צניחה של השרירים והרקמות הרכות, אשר תומכים בלשון, שקדים וחך, הנמצאים בחלקו האחורי של הגרון. תופעה זו, של צניחת שרירים ורקמות נגרמת בעקבות סיבות שונות. סיבות אלו, למעשה, מגבירות את הסיכון להתפתחות של תסמונת דום נשימה חסימתי.
- משקל עודף – שכבות שומן רבות מכבידות על הרקמות הרכות והשרירים ולכן קשה יותר לתמוך בלשון, השקדים, והחך.
- גיל – ככל שהגיל עולה כך גובר הסיכון לדום נשימה בשינה
- מבנה צוואר ולסת – מבני צוואר שונים ונדירים עלולים להגביר את הסיכון לדום נשימה. לדוגמא, לשון מוגדלת, דרכי נשימה צרות, ומבנה לסת שונה עלולים להקשות על הנשימה במהלך הלילה.
- סכרת – שכיחות התסמונת אצל חולי סכרת גבוהה מאשר שכיחותה באוכלוסיה הכללית.
- נטייה גנטית – דום נשימה חסימתי, או סיכון מוגבר לפתח דום נשימה חסימתי, עלול לעבור בתורשה.
אבחון דום נשימה בשינה
מכיוון שדום נשימה מתרחש בלילה, קשה לעיתים להבין שהבעיה הבריאותית ממנה סובל המטופל היא דום נשימה. לכן, חשוב להגביר את המודעות לתופעה זו.
יש כמה סימנים שיכולים לעזור לך להבין האם אתה סובל מתופעת דום נשימה בשינה. ניתן, ואפילו כדאי, להיעזר בבת הזוג (או הבן זוג) ולבקש ממנה או ממנו לבחון כיצד אתם ישנים.
- האם אתה נוחר בלילה? או כבר מתמודד עם נחירות? או מבצע כבר טיפול בנחירות?
- האם אתה מתעורר מספר פעמים במהלך הלילה?
- האם קשה לך להתעורר בבוקר?
- כאשר אתה מתעורר, האם אתה עייף?
- האם אתה נוחר בלילה (כדאי להיעזר בבת הזוג/בן הזוג)
- כאשר אתה מתעורר, האם אתה מרגיש תחושת יובש בפה?
אם ענית "כן" על השאלות הללו, או לפחות על חלקן, ייתכן שגם אתה סובל מהפרעות במהלך השינה ומדום נשימה.
בדיקת דום נשימה בשינה
כאשר יש חשש שמדובר בדום נשימה כדאי להיבחן על ידי רופא מומחה בתחום האף, אוזן והגרון. הרופא המומחה בודק האם קיימת סיבה מכנית לדום השינה או הפרעות נשימה בשינה. בדרך כלל, הבדיקה נעשית על ידי סיב אופטי דק אשר ממפה את נתיבי האוויר באזור האף והלוע. כמו כן, ובמקביל, יש לשלול גורמים אחרים אשר עלולים לגרום לעייפות מוגברת. ניתן לעשות זאת בבדיקת דם פשוטה.
לאחר מכן, יש לעבור בדיקת שינה מלאה במעבדת שינה. המטופל מתחבר לאלקטרודות שקולטות ורושמות את גלי המוח במהלך השינה. בנוסף, מכשירים שונים עוקבים אחר הדופק, רמת החמצן, מספר הנחירות ומספר הפעמים בהם הופסקה הנשימה.
לעיתים, ניתן לערוך את הבדיקה בבית ולא במעבדת שינה. בדיקה זו נעשית בעזרת מכשיר אלקטרודות. יחד עם זאת, במכשיר זה קיימות פחות אלקטרודות ולכן בדיקה ביתית שכזו פחות מדויקת מהבדיקה שנערכת במעבדה.
פתרונות וטיפול בדום נשימה בשינה
יש כמה דרכי טיפול ומכיוון שהתסמונת מתבטאת בצורה שונה אצל אנשים שונים צריך להתאים את דרך הטיפול למטופל ולחומרת התסמונת.
- טיפול התנהגותי – במקרים מסוימים ניתן להפחית את תסמיני דום שינה והעייפות בעזרת התנהגותו של המטופל. טיפול התנהגותי שכזה מתאים בדרך כלל למטופלים עם דום נשימה קל, אך הוא יכול להפחית את העייפות גם אצל מטופלים בדרגות חומרה אחרות.
- ניתן לנסות לישון על הצד בשביל כניסת אוויר טובה יותר
- להימנע מתרופות מרדימות
- להימנע מאלכוהול
- להימנע מסיגריות
- במידה וקיים עודף משקל כדאי להפחיתו
- התקן דנטלי דום נשימה – התקן דנטלי לשינה יכול להיות פתרון אידיאלי לתסמונת. ההתקן יעיל ביותר וניתן להתאימו באופן ספציפי למטופל בהתאם למבנה הלסת וגילו. ההתקן תומך ודוחף את הלסת התחתונה בעת השינה וכך הוא מרחיק את הלשון קדימה. בנוסף, ההתקן מספק ייצוב ומתיחה של החך. בצורה זו אנו מרחיבים את נתיב האוויר ומאפשרים למטופל לישון בצורה נינוחה ורציפה. מתוך הניסיון והידע שצברנו, מצאנו שהתקן מסוג MRD הוא התקן יעיל במיוד המתאים לרוב המטופלים.
- טיפול על ידי סיפאפ – פתרון נוסף ניתן על ידי מכשיר סיפאפ (CPAP). מכשיר זה מורכב ממסכה אשר אותה לובשים בעת השינה. המסכה מחוברת למכונה שמזרימה אוויר אל המטופל. כך, ניתן למנוע הפסקות נשימה ויקיצות. יחד עם זאת, השימוש במסכת חמצן שכזו עלול לעורר אי נוחות אצל המטופלים שכן לעיתים השימוש במסכה גורם לכאב ראש, כאב אוזניים, וגודש באף.
- ניתוח – לעיתים, כאשר הפרעות הנשימה נגרמות בעקבות מבנה הלסת הפיזי (שקדים מוגדלים, חך בצרתי שצונח, מבנה לשון בעייתי וכו'), עולה הצורך בטיפול כירורגי, כלומר ניתוח. הטיפול הכירוגי מתבצע כמוצא אחרון בדרך כלל, ורק במידה ולא ניתן לקבל טיפול על ידי סיפאפ או התקן דנטלי לשינה.
דום נשימה בשינה - סטטיסטיקה
על פי ההערכות, כ-3 – 4 אחוזים מהאנשים סובלים מהתופעה של דום נשימה בשינה. גברים, אגב, סובלים מכך כפלים מנשים. זוהי הפרעת שינה נפוצה למדי והיא עלולה להשפיע על הבריאות ועל איכות החיים, אם לא מטפלים ומעדיפים להתעלם. המשמעות של התופעה היא שהנשימה נעצרת לזמנים קצרים בזמן השינה, לעיתים עשרות ולעיתים אף מאות פעמים בלילה! זה עלול להוביל לירידה ברמת החמצן בדם, איכות שינה ירודה והפרעות שינה משמעותיות.
השלכות בריאותיות של דום נשימה בשינה
דום נשימה בשינה הוא מצב רפואי שבו יש הפסקות נשימה במהלך השינה, דבר שמוביל לרמות חמצן נמוכות בדם וכתוצאה מכך להפרעה במחזור השינה התקני. דום נשימה לא מטופל יכול להוביל למגוון בעיות בריאותיות חמורות:
בעיות לב: דום נשימה בשינה מגביר את הסיכון למחלות לב, כולל יתר לחץ דם, התקפי לב, ואריתמיות (הפרעות בקצב הלב). הפרעות הנשימה בשינה גורמות למתח קבוע על הלב, מה שעלול להוביל לנזק לטווח ארוך.
שבץ מוחי: השפעה נוספת היא הסיכון המוגבר לשבץ מוחי. חוסר חמצן במהלך השינה משפיע על המערכת הקרדיו-וסקולרית, מה שמעלה את הסיכון לשבץ.
סוכרת: דום נשימה בשינה קשור גם בהפרעה בהורמוני הלחץ (כמו קורטיזול) ובתחלופה לא תקינה של אינסולין. כתוצאה מכך, יש סיכון מוגבר לפתח סוכרת סוג 2.
בעיות תפקוד מוחי: חוסר בשינה איכותית משפיע על המוח, כולל בעיות בזיכרון, קושי בקבלת החלטות, וחוסר ריכוז. בנוסף, דום נשימה בשינה לא מטופל יכול להוביל לבעיות נפשיות כמו דיכאון וחרדה.
לכן, טיפול מידי בדום נשימה חשוב מאוד כדי להימנע מהשלכות בריאותיות חמורות.
הבדלים בין דום נשימה בשינה לבין נחירות
דום נשימה בשינה ונחירות הם שני מצבים שונים, אם כי הם יכולים להתרחש יחד. חשוב להבין את ההבדלים ביניהם, במיוחד כאשר מדובר בהשלכות הבריאותיות.
נחירות הן רעשים המתרחשים כאשר יש חסימה חלקית בדרכי הנשימה, מה שמוביל לרעש בזמן הנשימה. נחירות בדרך כלל אינן גורמות להפסקות נשימה משמעותיות ואין להן את ההשפעה הבריאותית של דום נשימה. עם זאת, נחירות עשויות להיגרם על ידי גורמים כמו עודף משקל או שתיית אלכוהול, ולהשפיע על איכות השינה של הסובלים מהן ושל בני הזוג.
דום נשימה בשינה הוא מצב שבו יש הפסקות נשימה ממשיות במשך הלילה, ולפעמים יכולות להיות הפסקות נשימה רבות בכל שעה. דום נשימה בשינה גורם לרמות חמצן נמוכות בדם ומעלה את הסיכון למחלות לב, שבץ מוחי, ובעיות אחרות. אם לא מטפלים בו, הוא עשוי להוביל לנזקים בריאותיים חמורים.
ההבדלים המרכזיים בין שני המצבים הם: דום נשימה גורם להפסקות נשימה שנמשכות מספר שניות ואף דקות, בעוד נחירות הן חסימות חלקיות בדרכי הנשימה שאינן משפיעות ישירות על רמות החמצן בגוף.
השפעות דום נשימה בשינה על איכות החיים
דום נשימה בשינה משפיע באופן משמעותי על איכות החיים היומית של הסובלים ממנו. התסמינים שנגרמים מהמצב כוללים:
עייפות כרונית: הפסקות נשימה במהלך הלילה גורמות לשינה לא רציפה ולא איכותית. דבר זה מוביל לתחושת עייפות מוחלטת במהלך היום, מה שמפחית את התפקוד היומיומי.
חוסר ריכוז: חוסר בשינה טובה משפיע על הריכוז, מה שעלול להקשות על ביצוע משימות יומיומיות. אנשים הסובלים מדום נשימה בשינה עשויים להיתקל בקשיים בעבודה, בלימודים ובחיים האישיים.
בעיות זיכרון: השפעת חוסר השינה על המוח כוללת בעיות בזיכרון וביכולת לשמור מידע. כל אלה עשויים להחמיר עם הזמן ולהשפיע על איכות החיים הכללית.
השפעה על יחסים אישיים: דום נשימה בשינה יכול גם להוביל לבעיות בזוגיות, במיוחד כאשר בן הזוג סובל מהפרעות בשינה. רעש הנחירות והפסקות הנשימה יכולים לפגוע בשגרת השינה של שני הצדדים ולגרום למתחים בזוגיות.
תמיכה רגשית ואישית
אנשים הסובלים מדום נשימה בשינה עשויים להזדקק לתמיכה רגשית ופסיכולוגית כדי להתמודד עם ההשפעות של בעיית השינה על חייהם:
תמיכה מבן/בת הזוג: אנשים רבים שעוברים את התסמינים של דום נשימה בשינה חווים גם קושי להתמודד עם תסמיני העייפות והחוסר שינה. התמיכה מבן הזוג, גם בהבנת הסבל וגם במציאת פתרונות טיפוליים, חיונית לשיפור המצב.
טיפול פסיכולוגי: סבל ממחסור בשינה לאורך זמן יכול להוביל לבעיות נפשיות כמו דיכאון וחרדה. לעיתים קרובות טיפול פסיכולוגי עשוי לסייע לאנשים להתמודד עם ההשלכות הנפשיות של דום נשימה בשינה.
תמיכה קבוצתית: לעיתים אנשים הסובלים מדום נשימה עשויים למצוא עזרה והבנה בקבוצות תמיכה. שיתוף חוויות עם אחרים במצב דומה יכול להקל על ההתמודדות.
התמודדות עם דום נשימה בשינה לאורך זמן
דום נשימה בשינה הוא מצב רפואי כרוני שדורש טיפול ארוך טווח. כדי להתמודד עם דום הנשימה בצורה אפקטיבית לאורך זמן, יש לבצע מספר פעולות:
שמירה על אורח חיים בריא: פעילות גופנית סדירה ושמירה על משקל תקין יכולים להפחית את חומרת הדום נשימה. תזונה נכונה ושמירה על משקל תקין יכולים למנוע את התסמינים ולהקל על המצב.
פיקוח על מכשירי CPAP: אם משתמשים במכשיר CPAP, חשוב לעקוב אחרי השימוש היומיומי ולוודא שהוא מתאים ונוח לשימוש. מדי פעם, המכשיר עשוי להזדקק להתאמה מחדש.
מעקב רפואי: יש לעבור מעקב רפואי תקופתי אצל רופא שינה, על מנת להבטיח שהטיפול מתאים ומשפיע לטובה על הסימפטומים.
כיצד להימנע מדום נשימה בשינה
יש מספר צעדים שניתן לנקוט בהם כדי למנוע או לפחות להפחית את הסיכון לדום נשימה בשינה:
שמירה על משקל תקין: עודף משקל, במיוחד באזור הצוואר, מגביר את הסיכון לדום נשימה. ירידה במשקל עשויה להפחית את הלחץ על דרכי הנשימה ולמנוע את ההפרעות.
הימנעות משתיית אלכוהול: אלכוהול מרפה את השרירים בדרכי הנשימה ומקשה עליהם להישאר פתוחים. יש להימנע משתיית אלכוהול לפחות 3 שעות לפני השינה.
שיפור תנוחות השינה: שינה על הגב יכולה להחמיר את דום הנשימה. שינה על צד ימין יכולה לסייע לשמור על דרכי הנשימה פתוחות.
היבטים כלכליים של טיפול בדום נשימה בשינה
הטיפול בדום נשימה בשינה יכול לכלול מגוון פתרונות, וכל אחד מהם מגיע עם עלויות שונות:
מכשירי CPAP: מכשירי CPAP עשויים להיות יקרים, תלוי במודל ובמקום שבו רוכשים אותם. עם זאת, יש לוודא שהם מכוסים על ידי ביטוח בריאות, ואם לא, ניתן לבדוק אם יש אפשרות להחזרים מסוימים.
מכשירים דנטליים: מכשירים דנטליים הם בדרך כלל יותר זולים ממכשירי CPAP, אך הם מיועדים יותר לנחירות ולמקרים קלים של דום נשימה. עלותם עשויה להשתנות לפי איכות המכשיר.
הוצאות רפואיות נוספות: במקרים מסוימים, יש צורך גם בבדיקות שינה נוספות, טיפול במרפאות שינה, או כירורגיה במקרה של דום נשימה חמור.
במקרים רבים, הביטוחים הרפואיים מכסים את עלות הטיפולים, אך יש לבדוק את פרטי הכיסוי כדי להבין אילו טיפולים נכללים וכיצד ניתן לקבל החזרים.
השפעות דום נשימה בשינה על הבריאות הנפשית והתפקוד היומיומי
דום נשימה בשינה אינו משפיע רק על הבריאות הפיזית, אלא גם על המצב הנפשי והתפקוד היומיומי. הפסקות נשימה חוזרות במהלך הלילה עלולות להוביל לעייפות כרונית, ירידה בריכוז, שינויים במצב הרוח ואף לדיכאון וחרדה. מחקרים מצביעים על כך שכ-35% מהסובלים מדום נשימה בשינה חווים תסמיני דיכאון, וכ-32% חווים תסמיני חרדה . הפרעה זו יכולה להשפיע על איכות החיים, יחסים בין-אישיים וביצועים בעבודה או בלימודים.
דום נשימה בשינה בילדים: סימנים וחשיבות האבחון המוקדם
דום נשימה בשינה אינו נחלת המבוגרים בלבד; גם ילדים עלולים לסבול מההפרעה, במיוחד בגילאי 2–5. התסמינים בילדים כוללים נחירות, שינה לא שקטה, הזעה לילית, קשיי ריכוז והפרעות התנהגות במהלך היום . במקרים מסוימים, ההפרעה עלולה להשפיע על הגדילה והתפתחות הפנים והלסתות. אבחון מוקדם באמצעות בדיקות שינה והתייעצות עם רופא אף-אוזן-גרון חיוניים לטיפול יעיל, אשר עשוי לכלול ניתוח להסרת שקדים או שקד שלישי, או טיפולים אחרים בהתאם לצורך.
שאלות ותשובות - דום נשימה בשינה
שאלה: אני מתעוררת כל לילה עם תחושת מחנק ויובש בפה. האם זה קשור לדום נשימה בשינה?
תשובה: ייתכן מאוד. תחושת מחנק בלילה, יובש בפה, ועייפות לאורך היום הן תסמינים קלאסיים של דום נשימה בשינה. ההפסקות בנשימה גורמות לירידה ברמת החמצן בגוף, וההתעוררויות החוזרות משפיעות על איכות השינה. כדאי לפנות לרופא שינה או לבצע בדיקת שינה במעבדה כדי לאבחן את הבעיה במדויק.
שאלה: בן הזוג שלי נוחר מאוד חזק ונראה שהוא "עוצר נשימה" במהלך השינה. האם זה מסוכן?
תשובה: כן. אם אתה מבחין שהוא נוחר חזק ומדי פעם עוצר נשימה למשך מספר שניות – זו יכולה להיות תסמונת של דום נשימה חסימתי בשינה. מדובר במצב שדורש התייחסות רפואית, שכן הוא עלול להוביל ללחץ דם גבוה, בעיות לב, ועייפות כרונית. חשוב לגשת לבדיקה בהקדם.
שאלה : אני רזה, עושה ספורט, ולא נוחר – אבל מרגיש עייף מאוד כל הזמן. האם זה יכול להיות דום נשימה בשינה?
תשובה: בהחלט. דום נשימה בשינה אינו תוקף רק אנשים עם עודף משקל. גם אנשים רזים ובריאים עלולים לסבול ממנו – במיוחד אם יש מבנה פנים צר, בעיות בדרכי הנשימה, או סיבות נוירולוגיות. אם אתה מרגיש עייפות חריגה במהלך היום, מומלץ לפנות לרופא ולעבור בדיקת שינה.
שאלה: יש לי ילד בן 7 שנוחר כל לילה. האם זה תקין בגיל הזה?
תשובה: נחירות אצל ילדים אינן תמיד תקינות. לעיתים מדובר בהגדלה של השקדים או האדנואידים, בעיה נפוצה שעלולה לגרום גם לדום נשימה בשינה בילדות. במקרים כאלה הילד עשוי לסבול מהתנהגות חסרת שקט, עייפות בבוקר, או בעיות ריכוז. כדאי לפנות לרופא אף אוזן גרון לבדיקה.
שאלה: אני שומע על מכשיר בשם CPAP לטיפול בדום נשימה בשינה. איך הוא עובד והאם הוא מתאים לכולם?
תשובה: מכשיר CPAP (Continuous Positive Airway Pressure) הוא פתרון נפוץ לטיפול בדום נשימה חסימתי בשינה. הוא מספק זרם קבוע של אוויר בלחץ חיובי דרך מסכה, כדי לשמור על דרכי האוויר פתוחות במהלך השינה. זהו טיפול יעיל מאוד, אך לא בהכרח מתאים לכל אחד – יש צורך להסתגל למסכה, ולעיתים אנשים מעדיפים פתרונות אחרים כמו סדי שינה או ניתוחים. ההחלטה מתקבלת בהתאם לחומרת הבעיה ולהמלצת רופא שינה מומחה.
