שינה אמורה להיות הזמן שבו הגוף נרגע, מתאושש וצובר כוחות לקראת היום הבא. אבל אצל חלק מהאנשים, דווקא במהלך השינה מתרחשות הפרעות נשימה חוזרות, ולעיתים האדם עצמו כלל אינו מודע לכך. הפסקות נשימה בשינה יכולות להימשך מספר שניות ולחזור פעמים רבות לאורך הלילה, לפגוע ברציפות השינה ולהשפיע על איכות החיים גם בשעות היום.
במקרים רבים, מי שמבחין ראשון בתופעה הוא דווקא בן או בת הזוג. הם עשויים לשים לב לנחירות חזקות, לשקט פתאומי שנוצר כאשר הנשימה נעצרת ולאחר מכן לחזרה של הנשימה. כאשר הדבר מתרחש באופן חוזר, כדאי לא להתעלם ממנו ולבדוק האם מדובר בהפרעת נשימה בשינה.
מהן בעצם הפסקות נשימה בשינה?
הפסקת נשימה בשינה מתארת מצב שבו זרימת האוויר נפסקת או פוחתת באופן משמעותי במהלך השינה. כאשר אירועים כאלה מתרחשים שוב ושוב במהלך הלילה, הם עלולים לגרום לירידה באיכות השינה וליקיצות קצרות, שלעיתים האדם כלל אינו זוכר בבוקר.
אחת הסיבות המרכזיות להפסקות נשימה חוזרות היא דום נשימה בשינה, ובמיוחד דום נשימה חסימתי. במצב זה דרכי האוויר העליונות נעשות צרות או נחסמות במהלך השינה. הלשון ורקמות באזור הגרון יכולות לתרום לחסימת מעבר האוויר, והנשימה נעצרת או נחלשת עד שהגוף מגיב ומחדש אותה.
התהליך הזה יכול לחזור שוב ושוב במהלך הלילה. לכן, גם אדם שישן לכאורה שבע או שמונה שעות עשוי להתעורר בבוקר כשהוא עייף ולא רענן.
למה מתרחשות הפסקות נשימה בזמן השינה?
בזמן שאנחנו ישנים, השרירים בגוף נרפים – כולל השרירים באזור הפה והגרון. אצל אנשים מסוימים, המבנה האנטומי של דרכי הנשימה יחד עם הרפיית השרירים עלולים לגרום להיצרות של מעבר האוויר. במקרים מסוימים הלשון יכולה לנוע לאחור ולתרום לחסימה.
ישנם מספר גורמים שעשויים להיות קשורים לסיכון מוגבר לדום נשימה חסימתי, ובהם עודף משקל, מבנה דרכי הנשימה, גיל, היסטוריה משפחתית והרגלים מסוימים. עם זאת, התופעה אינה מוגבלת רק לאנשים בעלי עודף משקל, ולכן לא ניתן לשלול אותה רק על סמך מבנה הגוף.
קיים גם סוג נוסף ופחות שכיח הנקרא דום נשימה מרכזי בשינה. במקרה זה מקור ההפרעה אינו חסימה פיזית של דרכי האוויר, אלא הפרעה באופן שבו המוח מווסת את הנשימה במהלך השינה.
מה הקשר בין נחירות להפסקות נשימה?
נחירות והפסקות נשימה אינן אותו הדבר. אנשים רבים נוחרים מבלי לסבול מדום נשימה בשינה, אבל נחירות חזקות וקבועות יכולות להיות אחד הסימנים שכדאי לבדוק – במיוחד כאשר הן מלוות בהפסקות נשימה שנצפות על ידי אדם אחר, בהתנשפויות במהלך השינה או בעייפות משמעותית במהלך היום.
הנחירה עצמה נוצרת בעקבות מעבר האוויר דרך רקמות רפויות בדרכי הנשימה העליונות. כאשר מעבר האוויר הופך צר יותר, הרעש עשוי להתגבר. במצב של חסימה משמעותית, זרימת האוויר יכולה להצטמצם מאוד או להיפסק לפרקי זמן קצרים.
לכן, כאשר נחירות הופכות לתופעה קבועה ומפריעות לאיכות השינה, מומלץ לבחון את הגורם להן ולא להסתפק בהתייחסות אליהן כמטרד בלבד. ניתן לקרוא בהרחבה על האפשרויות הקיימות בעמוד טיפול בנחירות.
אילו סימנים יכולים להעיד על הפסקות נשימה בשינה?
אחד הקשיים בזיהוי הבעיה הוא שהאירועים מתרחשים בזמן שהאדם ישן. לא פעם האדם אינו יודע שהנשימה שלו נעצרת במהלך הלילה, ולכן מידע מבן או בת הזוג יכול להיות משמעותי.
סימנים אפשריים כוללים נחירות חזקות ותכופות, הפסקות נשימה שנצפו במהלך השינה, התנשפות או תחושת מחנק בלילה, עייפות וישנוניות במהלך היום, יובש בפה בבוקר, כאבי ראש בבוקר וקושי בריכוז.
לא כל מי שחווה אחד מהסימנים האלה בהכרח סובל מדום נשימה, אך שילוב של מספר סימנים – ובמיוחד הפסקות נשימה שנצפו במהלך השינה – מצדיק בירור מקצועי.
למה לא כדאי להתעלם מהפסקות נשימה?
ההשפעה של הפרעות נשימה בשינה אינה מסתכמת רק בנחירות. כאשר השינה נקטעת שוב ושוב, הגוף עלול להתקשות להגיע לשינה רציפה ואיכותית. כתוצאה מכך ניתן לחוות עייפות, ירידה בריכוז, קושי בזיכרון וישנוניות במהלך היום.
בנוסף, דום נשימה שאינו מאובחן ומטופל נקשר לסיכון מוגבר לבעיות בריאות שונות, ובהן לחץ דם גבוה ומחלות לב וכלי דם. לכן, כאשר קיים חשד להפרעת נשימה משמעותית בשינה, חשוב להתייחס אליה כאל נושא רפואי ולא רק כאל בעיית נחירות.
מתי כדאי להיבדק?
כדאי לפנות לרופא כאשר אדם אחר מבחין בהפסקות נשימה חוזרות במהלך השינה, כאשר קיימות נחירות חזקות וקבועות המלוות בהתנשפויות או תחושת חנק, או כאשר קיימת עייפות משמעותית במהלך היום למרות שעות שינה שנראות מספקות.
במסגרת הבירור הרפואי ניתן לבדוק את התסמינים, גורמי הסיכון וההיסטוריה הרפואית ובהתאם לכך להחליט האם יש צורך בבדיקת שינה. בדיקות שינה מאפשרות לעקוב אחר הנשימה במהלך הלילה ולסייע באבחון סוג ההפרעה וחומרתה.
אחד המדדים שבהם משתמשים בהערכת הפרעות נשימה בשינה הוא AHI – מדד המתייחס למספר אירועי הפסקת הנשימה והירידה בנשימה ביחס לזמן השינה. התוצאות, יחד עם נתונים נוספים מהבדיקה והתמונה הרפואית הכוללת, מסייעות לאיש המקצוע לקבוע האם קיימת הפרעת נשימה ומהי חומרתה.
מה עושים כאשר מאבחנים דום נשימה בשינה?
הטיפול נקבע בהתאם לסוג ההפרעה, לחומרתה ולמאפיינים האישיים של המטופל. האפשרויות עשויות לכלול שינויים באורח החיים, טיפול באמצעות לחץ אוויר חיובי כגון CPAP, התקנים אוראליים/דנטליים ובמקרים מסוימים אפשרויות טיפול נוספות.
התקן דנטלי הוא אחת האפשרויות שעשויות להתאים לחלק מהאנשים עם דום נשימה חסימתי. מטרתו לסייע בשמירה על נתיב אוויר פתוח במהלך השינה באמצעות שינוי מנח הלסת התחתונה. ההתאמה צריכה להיעשות באופן מקצועי ובהתאם לאבחנה ולמצבו של המטופל.
מידע נוסף על התופעה, האבחון ואפשרויות ההתמודדות ניתן למצוא בעמוד [דום נשימה בשינה].
לא חייבים להתרגל ללילות של נחירות ועייפות
הפסקות נשימה במהלך השינה הן תופעה שלא תמיד קל לזהות לבד. לעיתים הסימן הראשון מגיע מבן או בת הזוג שמבחינים בנחירות חריגות או בעצירות נשימה, ולעיתים החשד עולה בעקבות עייפות מתמשכת, קושי בריכוז או תחושה שהשינה פשוט אינה מספקת מנוחה אמיתית.
אם אתם או בני הזוג שלכם מבחינים בהפסקות נשימה חוזרות, נחירות משמעותיות או סימנים אחרים המעוררים חשד להפרעת נשימה בשינה, מומלץ לפנות לבירור מקצועי. אבחון מתאים יכול לסייע להבין מה מתרחש במהלך הלילה ולבחור את דרך הטיפול המתאימה בהתאם לממצאים.
חושדים בהפסקות נשימה במהלך השינה? כדאי לבדוק
אם אתם או בני הזוג שלכם מבחינים בהפסקות נשימה במהלך הלילה, נחירות חזקות, יקיצות חוזרות או עייפות שאינה חולפת גם לאחר שנת לילה מלאה, מומלץ לא להתעלם מהסימנים. בירור מקצועי יכול לסייע להבין את מקור הבעיה ולבחון את אפשרויות הטיפול המתאימות למצבכם. צרו איתנו קשר לקבלת מידע נוסף ולבדיקת האפשרויות העומדות בפניכם.
